ההצהרה הרשמית היא שהולכים לרחוב 34 באיזור של מייסיס,אולד נייבי ומנהטן מול, אלא שהצהרות לחוד ומציאות לחוד : מסתבר שהיום יש מצעד גאווה בשדרה החמישית, ומרוב עליזות וצפיפות, אי אפשר לחצות את השדרה לכיוון המבוקש.
אחרי התקף עצבנות ראשוני, אנחנו מחליטים להרגע ולהיטמע. לא בצועדים בשלב זה, אבל בקהל הנצמד לשפת הרחוב ומריע בהתלהבות לצועדים. מה שנחמד פה,מעבר לאוירה הקרנבלית שמסביב, הוא שגם מוסדות עירוניים רשמיים של העיריה, כמו מכבי האש, המשטרה, ושירותי רפואת החירום, משתתפים באופן רשמי ופעיל במצעד, כולל כרזות תמיכה בקהילה ונפנוף בדגליה.
טוב, הרענו, צילמנו, התרשמנו, עכשיו צריך לגשת למשימה. עיון קצר במפות ובתצ"אות מגלה נתיב פנוי ללא אוייב, באיזור אחד מקווי הסבוואי. חיש קל מתבצע איגוף, וכוחותינו מסתערים על החנויות שבגדה השניה של 5th. גם הפעם, שנייה לפני שחוזרים הביתה, מגלים עוד כמה חנויות שוות, אבל אין מה לעשות, צריך להשאיר משהו גם לפעם הבאה. מספיקים מה שמספיקים ושבים הביתה. ערב אחרון עם לוסי, כולל בתוכו בקבוק קאווה שהצטנן זה מכבר, לטקעס חמימים שלוסי טרחה והכינה, שיחה רצופת הגיגים מכל השותפים , ובמקביל מתכבסת לה נגלה של כביסה בחדר המיועד לכך במרתף הבית.
סיימנו. את השיחה, את הלטקעס, את ההגיגים ואפילו את הקאווה והכביסה, נפרדים וקובעים להיפגש מחר לסעודת סיום במסעדה בצ'יינה טאון בשם The golden Unicorn , החדקרן המוזהב.
לילה טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה