יום 2  מ-SHELTON ל-MYSTIC שניהם בקונטיקט

המאבק נגד  ה-GPS  מתנהל בכל עוז : הממזר מושך לדרכים המהירות ואילו אנחנו רוצים דווקא את הצדדיות הכפריות, המזמנות הפתעות נעימות על כל שעל וצעד. וכמובן בירבורים לא חסרים.  אופס ! פיקששנו יציאה.  לא נורא, עוד 10-15 מייל יש מחלף ונסתובב...  נהמות של חוסר שביעות רצון מצד קהל הנוסעים גורמות לשפמו של הנהג להלבין מעט, אפס כי חיש קל המראות הנשקפים מכל צידינו משכיחים את המתחים והחבורה העליזה פוצחת כאיש אחד ובהתלהבות בשירה אדירה. GOD BLESS AMERICA.   נו, לא באמת.   אבל לפחות בלב אנחנו שרים.

מגמת פנינו לעיירה מיסטיק שפירסומה בא לה מהסרט "מיסטיק פיצה".  לא ראיתי, אבל השמועות אומרות שהעיר נחמדה ויש מה לראות. בדרך עוברים בשלל עיירות ויישובים ששמות חלקם אינדיאנים ואלה שלא, נראה שתורגמו מאינדיאנית מדוברת. עוצרים לכמה דקות בעיירה בשם NIANTIC,  גם בגלל הבתים המעניינים שיש במרכזה וגם בגלל חוף הים המשופצר והפארק שלידו.  בעלי עדשה טלסקופית וגם אלה שאין להם, לא יתקשו להבחין בתחנת כח גרעינית שמציצה מהעבר השני של המפרץ.

ממשיכים למיסטיק, סיור קטן בחנויות היפהפיות שבמרכזה, קפה חזק מאד ולא אמריקאי בכוסות ענק (כן אמריקאיות) בבית קפה קטן ומצ'וקמק, מתבייתים על מוטל סביר, ויוצאים לטייל במרחבים. מה היעד ? ניחשתם : WALMART.   קונים מה שקונים ומקנחים בארוחת ערב במסעדת Boat House הסמוכה.

לילה טוב !

עוד תמונות אפשר למצוא כאן

יום 3  ממיסטיק לפלימות דרך ניו פורט

השלמת הצצה בחנויות שבמרכז מיסטיק, גיחה קצרה לטיילת שעל גדת נהר מיסטיק, כולל צפייה בגשר המתרומם, ולדרך. הכוונה היא להגיע לפלימות דרך ניופורט עד כמה שניתן לאורך החוף ובדרכים נופיות.  שוב נאבקים בממזר הקטן והמתכתי ומנסים לנווט באמצעות מפה (עוד יש דבר כזה מסתבר). אנחנו לא ממש מצטיינים בזה אבל בסופו של דבר, ההתקדמות היא בכיוון הרצוי.

בדרך עוצרים לייד בקתה קטנה שמבטיחה (ומקיימת) קפה ועוגות. טועמים עוגות ולוקחים קפה ובייגלעך לדרך וממשיכים ניופורטה.

ניופורט עיר נחמדה שמחוברת לעולם באמצעות גשרי ענק, תיירותית מאד, עם חנויות, מסעדות, טיולים, הפלגות, מרינות וכל מה שתיירים צריכים .  אנחנו מסתובבים שם מעט וממשיכים לכיוון פלימות.

התברברות מקרית מובילה אותנו לכנס של בעלי מכוניות וינטאג', שעורכים להם פיקניק נחמד שנראה כמו שוק צבעוני וקולני, ובהמשך הבירבור אנחנו חולפים ליד תצוגה של דברי עץ ושבשבות, מעשה ידי אחד המקומיים.

מגיעים לפלימות, נוחתים במוטל (Comfort Inn), ויורדים העירה לכיוון החוף. נכנסים למסעדה שמבטיחה מאכלי ים במחיר סביר ומתוודעים לז'אנר בלתי מוכר : פאסט פוד של מאכלי ים פשוטים. זה עובד ככה :  יש חלון הזמנות שבו מזמינים לפי תפריט שיש בצד, מקבלים ספח של ההזמנה עם המספר, וממתינים.  בהגיע תורך אתה ניגש, מקבל את המגש העמוס במנות אדירות של שרימפס, לובסטרים, קלמארי, צ'יפס וטבעות בצל, ויושב לאכול באחד השולחנות, או לוקח הביתה, הכל לפי מה שהזמנת.     הכל פשוט ומהיר ובכמויות.  לא איכותי במיוחד, אבל טרי ומשביע.  כמות האמריקאים השמנים להחריד במקומות האלה, גדולה מהממוצע, נראה לי.  

מסתובבים עוד קצת על המזח, קופצים לראות את הספינה שהיא שיחזור של המייפלואר, והביתה.

לילה טוב !

עוד תמונות אפשר למצוא כאן

והפרק הבא כאן