הגיע יום הדין. למרות שידולים והפצרות מצד לוסי יקירתנו, ארזנו חפצינו, הזמנו מונית מ" מוניות כרמל" ועשינו עלייה (של שלוש קומות ניו יורקיות בלי מעלית, אוף...). אבל אי אפשר להתלונן : הדירה מרווחת למדי, יש אינטרנט בשפע לכל דורש, ואפשר להסתובב בתחתונים. התמקמנו.
לאן היום ? ובכן ה-21/6 נחוג כאן ובעוד פינות בעולם כיום הראשון של הקיץ. הניו יורקים מציינים זאת ע"י קיום קונצרטים וסשנים המוניים בכל תחומי המוסיקה, ובכל פינות העיר. אנחנו ניזונים מהאינטרנט בסיפור הזה,מה שגורם לנו להגיע למקומות בהם בעצם לא מתרחש דבר. הגיטרות שאמורות להתייצב בסנטרל פארק, מבריזות, וכנ"ל גם הפסנתרן מגן קארל שורץ.
 |
| סנטראל פארק בדרך לקונצרט שלא היה |
גם החזאי מאכזב, אבל לטובה : הגשם שהובטח מהצהריים מבריז גם הוא והיום ממשיך להיות קייצי וחמים עד למחרת אפילו. אבל האכזבה לא נמשכת זמן רב : ביוניון סקוואר מתקיים גם מתקיים הארוע המובטח של נגני גיטרות חובבים מכל הסוגים הצבעים והגילים, חובבים וחביבים.
 |
| סיימון וגרפונקל הדור הבא |
לאחר מכן אנחנו מצפינים לבימת הקיץ של סנטראל פארק, לפגוש את לוסי וידידתה איזבל ולצפות בהופעה של להקת רוק-פופ-בלוז צרפתית, שאחריה מוקרן סרט תיעודי על סרז' גינסבורג. צרפתית עם כתוביות באנגלית כשחצי מסך מוסתר לנו ע"י עמודי חשמל זה לא בדיוק הטריפ שלנו, אז מוכרזת פרישה וקובעים להיפגש אצל לוסי אחר כך.
 |
| מימין לגברת אלוני יושבת לוסי ולימינה איזבל. את היתר אני לא מכיר. |
ה"אחר-כך" מגיע לבסוף ואנחנו יושבים על יין וגבינות, כיאות לערב עם ניחוח צרפתי, מתוודעים לאיזבל, צרפתיה לפי מקורה ומתורגמנית לפי מקצועה, והכל נינוח ומבודח ונחמד.
פורשים לדירה כשעל שפתינו מתנגנת לה הנעימה "לילה ראשון בלי לוסי", מצד אחד קצת עצוב, מצד שני, קצת רווח לנו. (ואולי גם לה).
תודה לוסי על שהכנסת אותנו לביתך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה