התחפשנו למקומיים : הולכים למוזיאון. איזה מוזיאון ? מומה. מי ומה ? MoMA . מוזיאון לאמנות מודרנית. נו, מי לא מכיר ? כולם מכירים וגם באים. המוזיאון על שמונה קומותיו מלא למדי בערב רב של שוחרי אמנות מכל הגילים, המינים, הצבעים, הגזעים, הלאומים, ויש לשער שגם מהזרמים האמנותיים השונים. אבל אל דאגה : המקום גדול ומרווח ויכול להכיל את כולם. אנחנו מתלהבים כמו כולם, ובולעים ארבע קומות כמעט בלי להרגיש.
טוב, גם בשביל אנשים נוטפי תרבות שכמונו, יש דרגת שבירה שמגיעה בשלב מסויים. שלא לדבר על הרגליים שקצת מזייפות להן ומפצירות בנו למצוא מנוחה. ואיפה נחות הרגליים ? במקום שהפה עובד. המבורגריה נחמדה עם שם שמיימי נבחרת למילוי המשימה.
ניסינו לפענח את המבטא של המלצרית, ללא הצלחה. היא כנראה תיקח את סודה זה לקברה שבג'מייקה או בפוארטו ריקו, לך תדע. התכניות שהיו לנו בהשראת לוסי ללכת להקראה דרמטית של ספרו של..... בביצוע צוות שחקנים, נדחות לטובת לוגיסטיקות שקשורות במגורים וקניות, ואנחנו מסתפקים באותה הקראה עצמה שמשודרת גם ברדיו, כל זאת תוך הכנה של ארוחת ערב מאולתרת ומנהלות שינה.
בעודי במומה, צילצל אסף וקבענו מחר בשלוש-שלוש וחצי במיזרקה שבבריאנט פארק. קבענו. סיבוב קטן בפן סטיישן מזכה אותנו בתרמיל חדש ובהופעת ג'אז. שווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה