פגישה מחודשת עם מייסיס ועם אסף. הודעה דרמטית עם פוטנציאל לשברון לב

הבוקר מתחיל מאוחר למדי, משתרכים לכיוון איזור 32-34, עדיין בלי מטרה ברורה. לפחות לי. כשרואים את מייסיס מעבר לפינה כבר הכל נהיה ברור.   מסתבר שיש עוד שניים שלושה שגילו לפנינו.  מסתערים על החנות-עיר הזאת וקובעים פגישה אחרי 40 דקות. ממש חכם.   גם 40 ימים לא ממש מספיקים להקיף את כל המפלצת הזאת שגדושה בבגדים, חפצי נוי, תמרוקים, תכשיטים,  כלי בית ומטבח, אלקטרוניקה, אוכל ומי יודע מה עוד, מכל גודל צבע ומין.   קונים מה שקונים ומסמנים על מה להתעכב בסיבוב הבא.  



אם תרצו תזמינו סט כזה לחתונה של בתכם. במייסיס כמובן.



מגמת פנינו לברייאנט פארק לפגוש את אסף.   עוד לא יצאנו מהחנות וכבר אנחנו מבחינים בגשם שוטף הניתך במלוא עוז על הכבישים והמדרכות. מזל שתחנת הסאבוואי ממש קרובה ויש לנו מטריה ומעיל גשם.  תחנה אחת ואנחנו בברייאנט פארק שהתרוקן מיושביו בחטף עקב הסופה הפתאומית, אסף  מחכה כמוסכם ליד המזרקה, תחת שמשיה צהבהבת שבתוקף הנסיבות הפכה למטריה.   חיבוקים ונשיקות והולכים לחדש ימינו כקדם על כוס קפה וכריך בקפה הסמוך,  עם ניחוח צרפתי. 

 מתעדכנים ומעדכנים וקובעים מפגש כולל סיור באולפני פוקס ביום שני בצהרים.  קצת מתלבטים אם לחזור  "הביתה" אבל מחליטים לרדת דאונטאונה לסוהו כדי לפגוש את לוסי וחברתה אוולין, וללכת יחדיו למסעדה שלוסי מכירה ומחבבת. גם כאן הניווט נתקל בקצת קשיים ושוב מתחיל גשם שוטף, שנרגע די מהר, והנה אנחנו במסעדה שנקראת "12 כסאות" ושייכת לישראלים, סועדים את ליבנו ומראיינים מלצרית נחמדה שמעידה על עצמה (בעברית) שהיא מערד ומעין גדי. לך תבין.  בשיחה מסתבר שלאוולין ידידתנו החדשה, יש משפחה בעין השופט. עולם קטן.

זה לא שייך לסיפור, אבל זה מה שראינו כשהלכנו מהמסעדה לסבוואי

במקביל לכל הסיפור הזה אנחנו מנהלים מגעים לשכירת דירה משלנו, באותו איזור, מגעים שמבשילים לכלל הסכם.   הגיע הזמן לבשר את זה ללוסי.  שוד ושבר ושברון לב. אין ברירה, מספרים.    כצפוי זה לא עובר בקלות, שידולים ושכנועים : "תשארו, חבל על הכסף, אנחנו מסתדרים מצויין" ועוד כיוצא באלה דברים.  לא קל. נסגר שנשכור את הדירה האמורה, אבל נעבור אליה קצת יותר מאוחר. שיהיה. (יש גם הרחבות בנושא קים, העלמה הנחמדה שמשכירה את הדירה, אבל זה כבר נושא אחר, בהזדמנות).